היום ניתן להציע סל של טיפולים שבחזית המדע. התרופות המוצעות יכולות להועיל אך בשל תופעות לוואי או התמכרות להן כדאי לשקול טיפולים חדשים מבוססי מחקר
תסמיני ADHD קשורים לשינויים מבניים ותפקודיים בתוך ובין אזורי מוח שונים, במיוחד בחלק המוח הקדמי (קורטקס הפרה-פרונטלי). מחקרים מראים פעילות מוחית מופחתת באזורים פרה-פרונטליים וזמינות מופחתת של הנוירוטרנסמיטרים דופמין (DA) ונוראפינפרין (NE) אך גם של גאבא (GABA).
דיכאון הוא בין ההפרעות הפסיכיאטריות הנפוצות ביותר בעולם הפוגעת ביותר מ-350 מיליון אנשים. הסימפטומים כוללים פגיעה במדדים רגשיים, גופניים וקוגניטיביים ובהם עייפות, שעמום, חוסר שינה, מחשבות אובדניות, בעיות עיכול, תסכול, כעס, אובדן חשק מיני, בידוד, חוסר ריכוז, ואובדן זיכרון. מחקרים עדכניים הראו כי אזורים שונים במוח של חולי דיכאון עוברים שינויים פיזיולוגיים ותפקודיים משמעותיים. מחקרי הדמיה מוחית מראים ירידה בנפח קליפת המוח באזורים פרה-פרונטליים (DLPFC) וירידה בנפח ההיפוקמפוס. חולים עם דכאון מראים אסימטריה מוחית של הפעילות החשמלית: תת-פעילות באזור פרה-פרונטלי ( DLPFC) שמאלי, המאופיינת בפעילות אלפא שמאלית גבוהה יחסית (הסבר בהמשך), יחד עם יתר-פעילות בצד ימין המקביל (DLPFC), דבר המתבטא בפעילות אלפא ימנית נמוכה יחסית.
לאחרונה, טכניקות של גירוי מוחי לא פולשני (NIBS) הכוללות tDCS, tACS tVNS נחקרו כחלופות טיפול לשינוי דפוסי התפקוד המוחי הלקוי.
tDCS
הטיפול בגרייה מוחית חשמלית התרחב מאוד במהלך העשורים האחרונים. בין הטכניקות הקיימות של גרייה מוחית לא פולשנית, גרייה חשמלית בזרם ישר (tDCS) או זרם חילופין (tACS) זוכה להתעניינות הולכת וגוברת על ידי מדענים וקלינאים. הטיפול והשימוש ב tDCS הוא נוח, נסבל היטב ונחשב בדרך כלל ללא תופעות לוואי (למעט תחושת עיקצוץ אפשרית בשניות הראשונות ותופעות אחרות נדירות כגון כאב ראש). השימוש כולל שתי אלקטרודות: אנודה וקטודה כאשר הזרם עובר בין שתי האלקטרודות. העוררות של הקורטקס (הקליפה החיצונית של המוח) נעשית אם כך באמצעות זרמי קיטוב חלשים (1-2 מיליאמפר) בין שתי האלקטרודות (האנודה המשרה דה-פולריזציה והקתודה משרה היפר-פולריזציה בממברנת התא).
עדויות ממחקרים אחרונים מראים שלגרייה מוחית חשמלית (tDCS) יש פוטנציאל להיות טיפול יעיל בדכאון, אוטיזם (ASD), פוסט-טראומה (PTSD), פיברומיאלגיה והפרעת קשב (ADHD). הגרייה מסייעת בהקלת חומרת הסימפטומים של הפרעות אלו. מחקר מקיף הראה שהתפקודים הניהוליים, שהם אוסף תהליכים קוגניטיביים הנדרשים לניטור ההתנהגות והוויסות הרגשי, לקויה במגוון הפרעות ובמיוחד ב ADHD וב ASD.
אחת היכולות הקוגניטיביות המרכזיות, גמישות קוגניטיבית, המאפשרת להתאים את ההתנהגות לדרישות הסביבתיות המשתנות בכדי להשיג מטרות, נמצאה לקויה במספר הפרעות ובמיוחד ב ASD.
הניסיון מראה שהגרייה עשויה לשפר ביצועים קוגניטיביים (זיכרון עבודה, שליטה קוגניטיבית, הבנת הנקרא) גם באוכלוסייה בריאה. למרות שהמנגנון המוחי המסביר את השיפור אינו מובן עד הסוף, המחקר מראה כי השיפור הנצפה קשור לשינויים פלסטיים בקליפת המוח הקדמית ולשינויים בדפוס הפעילות של גלי המוח השונים.
הטיפול המוצע
שלבי הטיפול כוללים:
קבלת הפנייה ואישור רופא לטיפול. לאחר מכן בדיקת EEG מקדימה הסוקרת את גלי המוח ומנותחת באופן כמותי ומושווית לנורמות (QEEG). משך הבדיקה כ 20 דקות.
לאחר מכן תחל סדרה של 10-15 מפגשי גרייה מוחית שתותאם לדפוס הפעילות המוחית של המטופל. בכל יום תתבצע גרייה קצרה של 20 דקות. בתום הסדרה נמפה שוב את גלי המוח וננתח כמותית על מנת לאפשר להעריך את השינויים המוחיים.
לפני התחלת כל סדרת טיפולים, תתבצע הערכה קלינית מקיפה באמצעות שאלונים והערכת רופא.
המערכת לגרייה חשמלית tDCS, של חברת Soterix היחידי כרגע המאושר על ידי רשויות הבריאות של קנדה ואוסטרליה ובעיקר של משרד הבריאות הישראלי.
הצוות שאחראי על הטיפולים הללו במכון הם:
ד"ר עודד מאירון, מומחה לטיפול בגרייה מוחית בלתי פולשנית במטופלים פסיכיאטריים , בעל ניסיון רב במחקר ובטיפול במטופלים בוגרים
פרופ' נירה משעל, מדעי המוח
פרופ' איל פרוכטר, פסיכיאטר
ד"ר ענת ברנע, מדעי המוח
ד"ר אדוה כהן, רופאה שיקומית
טיפולי הגרייה המוחית החשמלית מוצעים לבני 18 ומעלה.
