חרדה

במחקרים על חרדה מתעניינים במרכיבים אישיותיים ובמנגנונים שמביאים אדם מסוים להיות בעל תכונות חרדתיות (trait anxiety) יותר מאשר אנשים אחרים. במחקר שפורסם בפברואר 2011 בכתב העת הנחשב מאוד Neuron, מצאה קבוצת חוקרים מקיימברידג' ורומא (1) הסבר אפשרי למנגנון המוחי הקשור במועדות של אדם להיות טיפוס חרדתי. הסתבר שישנם במוח שני אזורים חשובים שתפקוד לקוי שלהם קשור בחרדה. מבנה אחד הוא האמיגדלה (מבנה במערכת הלימבית שעוסק בויסות פחדים, בין היתר) והמבנה השני הוא איזור באונה הפר-פרונטאלית, בחלק הבטני שלה (vPFC – ventral prefrontal cortical) שתפקידו בדרך-כלל להוריד את התגובה החרדתית לגירויים סביבתיים מפחידים. מסתבר שמנגנון באמיגדלה משפיע על התפתחות פוביה והאזור הפרה-פרונטאלי משתתף בויסות של חרדה ספציפית (כמו חרדה מג'וקים…) ומחרדה כללית.

ד"ר ענת ברנע: "סביר לפיכך להניח, שאם נצליח באמצעות נוירופידבק לאמן את האונה הפרהפרונטלית המשתתפת בויסות ובפענוח של גורמי חרדה, נצליח להביא את האדם לשליטה טובה יותר בחרדות שלו".

(1) Neuron, Volume 69, Issue 31, 10 February 2011, Pages 563-571 Iole Indovina1, Trevor W. Robbins, Anwar O. Núñez-Elizalde3, Barnaby D. Dunn, Sonia J. Bishop.